זאב ז'בוטינסקי:

איך הפך אותו איכר, חקלאי פשוט וגם

פולני, פלונסקי, שכבר חשבו שהוא מאוס כי 

לא ויתר, כל הזמן הפיץ את הרעיון הציוני –

איך נהפך לגיבור שלא יהיה לו שני?

חיים וייצמן:

פעם הוא היה שטר של חמישים שקלים

עדיין אייקון ציוני של מדינת היהודים

בילדותו למד בחדר, ולא כמו רוב העדר

הקים בגיל י"ד ארגון שעשה סדר –

משה שרת:

– עבור כל מי שרצה לעלות לישראל, הוא התפלל

עד שוויתר על התפילין, במו ידיו עיצב כנפיים

עבור כל היהודים, ובכל זאת – עדיין

בן גוריון רצה לנסוע עד לירושלים.

יצחק בן צבי:

אז הוא נסע, זו כבר הייתה העלייה השנייה,

בעיני רוחו ראה את מה שעוד לא היה.

אבל בן גוריון לא ביטל זמנו בבהייה,

הוא אפילו לימד עברית באגודה "עברייה".

זאב ז'בוטינסקי:

כולם אמרו לו, "דוד, אתה כזה מטורף."

אם זה ציוני סטנדרטי – הוא העלה את הרף.

הוא נלחם, לא ויתר, מעולם לא הסתתר

אז פנו אליו, אמרו: "מה שמך, חבר?"

דוד בן גוריון:

דוד, דוד בן גוריון.

קוראים לי דוד, דוד בן גוריון.

מפולניה ועד לציון,

קורא: "תעברתו! תעברתו!"

פולה בן גוריון:

"אחדות העבודה", "הסתדרות העובדים" –

הוא הקים ארגונים בקצב מדהים!

נסע ללונדון, וינה, עד אודסה הוא הגיע

כל ציוני שפחד, הוא חמל והרגיע:

מקהלה:

"אל תדאג, זה אני – דוד סם הציוני!"

בנימין זאב הרצל ומקהלה:

הדעות התפתחו, עכשיו דוד קומוניסט

הוא נהיה סוציאליסט, ממש "בנגוריוניסט".

הכול קורה עכשיו, פתאום דוד הוא אב

ובבתו רננה הוא מביט, מאוהב.

ז'בוטינסקי ומקהלה:

יש עוד הרבה לעשות, אסור למצות

מצמח כנפיים, נוצות

כמו מלאך, הוא הלך, התעופף עד קצות

העולם, בביצות

טובעניות של דעות ודיונים, נאם בפני כל המאזינים

כך הוא שכנע עוד ועוד ועוד ברעיונותיו הציוניים

כריזמטי, חמור סבר אבל יודע להשתטות

בן גוריון נסע, עשה חברים, כרת בריתות

אחרי השואה, הכריז בלי להשתעל:

"מדינה יהודית – היא מדינת ישראל!"

בן גוריון ומקהלה:

מדינה יהודית – היא מדינת ישראל! (תעברתו!)

מדינה יהודית – היא מדינת ישראל! (תעברתו!)

מדינה יהודית – היא מדינת ישראל!

גברים ונשים:

מדינת ישראל (מדינת ישראל!)

בן גוריון:

תעברתו!

מקהלה:

דוד, דוד בן גוריון (דוד, דוד בן גוריון)

מצפים כבר כל יושבי ציון (מצפים כבר כל יושבי ציון)

לא למדת לוותר

וגם לא להסתתר

הו, דוד, דוד בן גוריון (דוד, דוד בן גוריון)

שרים כל יושבי ציון.

הם מכירים את דוד גרין,

שערבב את העדות כמו בחמין?

אף אחד לא יאמין, הו.

ז'בוטינסקי ומקהלה:

הערבים שבגבולות לוחמים

את ארצך רוצים לכבוש, מר גרין (תעברתו!)

האם בפלשתינה תשמור על ריבונות? (תעברתו!)

האם תחיה, האם תמות?

וייצמן:

אני – הסתכסכתי איתו!

שרת ובן צבי:

אנחנו – חברים שלו!

הרצל:

הייתי מוערץ על ידו!

פולה:

הכנתי קוץ' מוץ' עבורו!

ז'בוטינסקי:

ואני – אני הרוויזיוניסט ששנא אותו!

כולם:

מפולניה ועד לציון, קורא: תעברתו!

ז'בוטינסקי:

מה שמך, חבר?

כולם:

דוד, דוד בן גוריון